טיפול בקושי בוויסות חושי לילדים

מכירים את הברדלס? גם במנוחה הקשב שלו מופנה לכל כיוון, וכל הפרעה חיצונית מושכת אליה תשומת-לב. הוא ערני; חוש השמיעה והריח שלו מחודדים ביותר; רמת האנרגיה שלו גבוהה; הוא אימפולסיבי; אינו מפחד לקחת סיכונים וממוקד ביותר במצבי לחץ. עכשיו, הכניסו ברדלס כזה לכיתה! לא ישתגע?

ילדים רבים סובלים מ"תסמונת הברדלס", מקושי בויסות חושי. רגישות-היתר שלהם למגע, לריח ולצליל מאוד מפותחת. הם היו מסתדרים נפלא, אילו היו ציידים בסוואנה באפריקה. אבל הם לא. יום-יום הולכים "ילדי הברדלס" לבית-הספר ויושבים בכיתה צפופה, בה הרגישות החושית שלהם מהווה חסרון במקום יתרון ויוצרת קשיי התנהגות, קשיי למידה ותגובות רגשיות קיצוניות.

פעמים רבות נכנס "ילד הברדלס" להצפה חושית. לא טוב לו בתוך העור של עצמו. ל"ילדי הברדלס" יש נטייה למזג קשה. קשה להם להיות רגועים או מרוצים, העולם מציק להם ומפריע. קשה להם עם שינויים והסתגלות למצבים חדשים, והם נוטים להיפראקטיביות, לסף תסכול נמוך ולהתפרצויות זעם. 

ילד שסף הגירוי שלו נמוך, קולט כל גירוי מהסביבה בעוצמה גדולה בהרבה מילד רגיל, ולרוב מעבד את הגירוי הזה בצורה לא נכונה. המפגש שלו עם גירויים הוא יומיומי ואינטנסיבי, והוא חווה את העולם כמקום מאיים ולא נעים, אפילו תוקפני. ולכן הוא מפתח מנגנוני הגנה הבאים לידי ביטוי בצורת הימנעות או בריחה מצד אחד, או בתוקפנות ובעויינות מצד שני.

הרבה ילדים עם רגישות חושית מאובחנים כבעלי הפרעת קשב, את האבחון הנוירולוגי כדאי להשאיר לאנשי המקצוע. אך אם הילד שלכם הוא גם "ילד ברדלס", אפשר בהחלט להוריד את הרגישות שלו ואת הסימפטומים הנלווים לה בצורה משמעותית, ללא צורך בתרופות. חשוב לזכור, שילדים אלו חיים את החיים בעוצמה לטוב ולרע, והתפקיד שלנו הוא לעזור להם למצוא את הדרך לאיזון ולשקט גופני ורגשי.

בקליניקות שלי בחיפה ובכפר ורדים אני עובדת הרבה עם ברדלסים, עם נמרים, ואפילו כמה עם טיגריסים. העבודה בקליניקה מתמקדת בהורדת הרגישות למגע מצד אחד, ובהעלאת היכולות הקואורדינטיביות ויכולת השליטה בגוף מצד שני. תהליך זה הוא עדין ורגיש ונעשה בליווי תרגילי הרפיה, דמיון מודרך, תרגילים מוטוריים ועבודה רגשית.